האנדרטה לשואה בבית העלמין האזורי גוש עציון
בשנת תשע"ח – 2018 נחנכה אנדרטה לזכר נרצחי השואה ו"נצר אחרון" בגוש עציון.
האנדרטה בנויה מלבנים לבנות בסגנון של מבנה חרב או חצי בנוי. היא באה לבטא מצד אחד את החורבן של הבית "שם" ומצד שני את בניין הבית החדש "כאן" בגוש עציון.
בראש האנדרטה משולבים 6 מלבני זכוכית בצבע שחור עם מרקם ירוק המסמל את התקומה מתוך האפר.
בחלק הפנימי של האנדרטה נשתל עץ צעיר ושני פסוקים מעטרים את הקירות הפנימיים. פסוק אחד המבטא את החורבן: הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ, וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא… כִּי בְּהַר-צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה, כַּאֲשֶׁר אָמַר ה', וּבַשְּׂרִידִים, אֲשֶׁר ה' קֹרֵא – יואל ג.
ופסוק אחד המבטא את הבניין: לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה-אָמַר אֲ-דֹנָי ה', הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת-קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם, עַמִּי... וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם, וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל-אַדְמַתְכֶם. יחזקאל ל"ז.
בקיר החיצוני המזרחי נמצא מגילת התקומה של קיבוץ כפר עציון שנכתב על ידי שלום קרניאל הי"ד ביום העלייה לקרקע של קיבוץ כפר עציון:
מגילת הנטיעה כפר עציון כ"ו שבט תש"ד
"בעזהי"ת , קבוצת אברהם – כפר עציון.
בעשרים וששה בשבט , ה' אלפים תש"ד , בשנה החמישית למלחמת העולם השניה, בגמר שנה אחת לעלייתנו למקום ניגשים אנו, חברי קבוצת אברהם של הפועל המזרחי, לנטוע עצי פרי ועצי יער בכפר עציון, לקיים את צו התורה " כי תבואו אל הארץ ונטעתם" , "לא לתוהו בראה, לשבת יצרה".
בזמן שנחלי נחל דם של אחינו המעונים נשפכים כמים והעולם מתבוסס בדמיו הגענו הלום כדי לבנות ולנטוע ולהכות שורשים עמוקים בהרי יהודה, כי בנטיעות אלה פתח חדש לגאולתנו ולפדות נפשנו. תלושים היינו בגולה והתלישות הייתה המחלה האיומה של עמנו בנכר. לשורשיות אנו זקוקים , לאחיזה איתנה באדמת המולדת. זאת העבודה שאנו עושים במקום הזה.
העצים האלה שאנו נוטעים היום לסמל יהיו לנו, סמל דרכנו כחלוצי האומה, אות ברית עם אדמת המולדת – "כי האדם עץ השדה". השורשים העמוקים של העצים יזכירו לנו את חובתנו להיות דבוקים בעולם המעשה, בבניין, נטיעה ועבודה. הענפים הגבוהים שיתרוממו אל על יעוררו אותנו כלפי מעלה, לדעת את קוננו ולשאוף תמיד לשלמות מוסרית ולקדושת החיים. זאת הדרך של אבותינו הקדמונים וזו דרכנו כחלוצי תורה ועבודה.
מלפני אלפים שנה היו ההרים מסביב הומים מריננת העצים ומצהלת החיים. היום הם עומדים קרחים בשממותם. עם עלייתנו לכפר עציון נשבענו לא ננוח ולא נשקוט עד כי נגול את חרפת השממה מעל פני ההרים ועד כי נכסה אותם במעטה עצי פרי ועצי יער אשר ירננו את שירת התחיה, לקיים מה שנאמר: ואתם, הרי ישראל , ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל – ונעבדתם ונזרעתם והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה, ונושבו ערים והחרבות תבנינה.
ברוך שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה."
הקיר הצפוני של האנדרטה ייוחד לנופלי "נצר אחרון".
בקיר המערבי של האנדרטה, בתוך חלון נמצאים ששה אבנים שהובאו ארצה מפסי הרכבת באושוויץ-בירקאנו על ידי טוביה ואסתר שלזינגר. טוביה ואסתר הם שורדי שואה תושבי אפרת ומיוזמי בניית האנדרטה.
בשנת 2017 פנו טוביה ואסתר לראש המועצה הדתית גוש עציון וטענו בפניו שביום השואה או ביום הפטירה של בני משפחתם שנרצחו בשואה, אין אף מקום בגוש עציון שבו הם יכולים ללכת להתייחד. כך נולדה היוזמה של הקמת אנדרטה לשואה בגוש עציון.
